רגעים ספורים לאחר הסרת האמברגו, הסמארטפונים של כולנו כבר רוטטים מהתראות. תוצאות המעבר של בחינת לשכת עורכי הדין התפרסמו וזו תמיד סיבה למסיבה. הנושא, שהפך לחלק בלתי נפרד מהכותרות פעם בכמה חודשים, חזר אלינו לאחרונה עם פרסום התוצאות, הראשונות בעידן אבי חימי כראש הלשכה, ועל פניו הפעם הן נראות מעודדות. אחוז העוברים צמח ל-54%, הרבה מעל הנתונים של הבחינות האחרונות שנעו סביב ה-40%.
לשכת עורכי הדין יצרה רעש גדול בשנה האחרונה, במרבית המקרים בהקשרים שליליים, כשבמוקד פרשיות השחיתות של אפי נווה וכמובן בחינות הלשכה שהפכו ל״בלתי עבירות״, כך לפחות מספרים. לאחר פרסום תוצאות הבחינות של ינואר, אז אחוז העוברים עמד על 36% בלבד, לא מעט חברי כנסת, מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, יצאו נגד מבנה הבחינה, הרף הנוקשה והשאלות הדו-משמעיות. בזמן שחלף מאז ועל רקע הרעש הגדול שהתעורר, הציון הנדרש לצורך מעבר של הבחינה ירד מ-65 ל-60, כביטוי למגמה מקלה יותר בכניסה למקצוע.
כאמור, תוצאות הבחינה שפורסמו השבוע מעידות על שיפור עצום בנושא, כשבוגרי האוניברסיטאות המובילות, תל אביב והעברית, עוברים את הבחינה בהצלחה של יותר מ-95%. הקפיצה המשמעותית לכאורה אמורה להיות סימן מעודד, לכך שהרפורמה בנושא אותה הוביל ח״כ לשעבר מיקי זוהר, מתחילה לתת את אותותיה. תואר עורך הדין שוב נעשה זמין לכל.
האמת צריכה להיאמר, ורצוי שתהיה מדויקת – מקצוע עריכת הדין לא רק זמין לכל, כי אם פרוץ לכל. המגמה הכללית הרווחת בעולם המערבי מוזילה את המקצועות ההומניים ומקדשת את הריאליים, וזו אינה פסחה גם על המשק הישראלי. ביטוי מובהק נוסף לכך הוא פילוח דירוג השכר במשק שמצביע על פערים הולכים וגדלים בכושר ההשתכרות בין המקצועות הטכנולוגיים לאחרים.
מלבד ההקלות בבחינות הלשכה, לאחרונה פורסמה ידיעה על כך שאוניברסיטת חיפה פותחת את שעריה בפני מועמדים ללימודי משפטים שלא עמדו בדרישות המבחן הפסיכומטרי. אלה, יוכלו לקחת חלק בסמסטר אחד מבלי לעמוד בדרישות הסף המוקדמות, ואם יצלחו את הסמסטר – יוכלו להמשיך לשאר לימודי התואר. הרעיון היצירתי, שעשוי ללמד על מצוקה מסוימת של האוניברסיטה בגיוס תלמידים, מגיע עם נתונים לא מחמיאים למוסד בתוצאות מעבר בחינות הלשכה, כשהוא ממוקם במקום השביעי בלבד, מתחת למכללות ספיר, הבינתחומי והמכללה למינהל.
למשפט יש ערך חיוני בהכוונת החברה, זו לא רק אסכולה משפטית אחת שגורסת כך, אלא מעין קונצנזוס שהתקבע בעולם בעשורים האחרונים. אמנם, בעבר התפיסה הפורמליסטית של המשפט הייתה משמעותית יותר בשיח הציבורי, וזו סבורה כי המשפט מנותק מהחברה, אך הימים האלה חלפו. וברוח זו, אנשי החוק הם מעין שוטרים שמכווינים בעצמם את התנועה. מניעים את הנורמות החברתיות ימינה ושמאלה בכפוף להלך הרוח שעולה מהחברה.
המשך תהליך ההוזלה של מקצוע עריכת הדין עשוי לגרום לאפקט מצנן עבור צעירים מוכשרים, שיעדיפו לפנות לעולמות הטכנולוגיים מאשר למקצוע בו כל דכפין יכול להיקרא עורך דין בעזרת שק של מזומנים וקצת סבלנות. ההשפעה הממשית של הסכנה הזו לא תורגש היום, מחר או בעוד שנתיים. מדובר בתהליכים שקטים, איטיים, אך כשהם יתחילו להשפיע – הם יורגשו בעוצמה.
המכללות, שכאמור הפכו למוקד משיכה עבור צעירים רבים שבעבר דלתות בית המשפט היו סגורות בפניהם, הולידו בעשור וחצי האחרונים אלפי עורכי דין, רבים מהם לא ברמה ראויה, ואלה מלבד הצפת השוק כמותית, גם פגעו בו איכותית. ההקלות בבחינות הלשכה בצירוף האקרובטיקה שנוקטים מוסדות ותיקים כמו אוניברסיטת חיפה על מנת לאכלס ספסל לימודים נוסף, מבשרים על עתיד מדאיג עבור עולם המשפט הישראלי.
