“מינקובסקי.” הוקמה באפריל 2015 על ידי עידו מינקובסקי כחברת יחסי ציבור, וכיום מיצבה עצמה כ-One Stop Shop עם מומחיות שנעה החל מייעוץ אסטרטגי, תקשורתי וניהול משברים, דרך דוברות ולובי, מערך ניו מדיה, ייעוץ לניהול קמפיינים, ועד חיבורים עסקיים והפקת כנסים ואירועים. החברה חצתה את רף מאה הלקוחות במהירות כשהיא פועלת בכל עולמות התוכן ובמספר רב של תחומים: הייטק, נדל”ן, תשתיות ותחבורה, שוק ההון, מוסדות ציבור וממשל, צרכנות וקמעונאות, מסעדנות, עורכי דין, רואי חשבון, עמותות, ועדי עובדים ועוד. למרות הגדילה המהירה, “מינקובסקי.” נותרה חברה משפחתית ומגובשת בה כל יועץ תקשורת הופך לחלק בלתי נפרד מהחברה אותה הוא מייצג. החברה אימצה גישה צעירה, בועטת וחצופה שמבדילה אותה משחקנים אחרים בשוק ומקנה לה אופי יוזם, ביצועי ואפילו סליחה על הכנות – שמח.

בסוף, אנחנו לא מתיימרים לעסוק בפיזיקה גרעינית. אנחנו חבורה מגוונת של אנשים צעירים לצד מנוסים, כולם טעונים באמביציה שלא יודעת שובע וחדוות עבודה שמושרשת ב-DNA הבסיסי שלנו, נושאים עמנו למעלה מ-100 שנות ניסיון בדוברות ויחסי ציבור, מפשילים שרוולים ובאים לעבוד בשביל הלקוחות שלנו, מבוקר ולפעמים גם עד השעות המאוחרות של הלילה.

במדינה קטנה כמו שלנו, לתקשורת, תדמית ותודעה יש יכולת עצומה להשפיע על סדר היום – אנחנו כאן כדי לדאוג שזה קורה לטובתנו. לטובתכם.

תחייתו של מקצוע עריכת הדין היא גם זו שתביא למותו

תחייתו של מקצוע עריכת הדין היא גם זו שתביא למותו

רגעים ספורים לאחר הסרת האמברגו, הסמארטפונים של כולנו כבר רוטטים מהתראות. תוצאות המעבר של בחינת לשכת עורכי הדין התפרסמו וזו תמיד סיבה למסיבה. הנושא, שהפך לחלק בלתי נפרד מהכותרות פעם בכמה חודשים, חזר אלינו לאחרונה עם פרסום התוצאות, הראשונות בעידן אבי חימי כראש הלשכה, ועל פניו הפעם הן נראות מעודדות. אחוז העוברים צמח ל-54%, הרבה מעל הנתונים של הבחינות האחרונות שנעו סביב ה-40%.

לשכת עורכי הדין יצרה רעש גדול בשנה האחרונה, במרבית המקרים בהקשרים שליליים, כשבמוקד פרשיות השחיתות של אפי נווה וכמובן בחינות הלשכה שהפכו ל״בלתי עבירות״, כך לפחות מספרים. לאחר פרסום תוצאות הבחינות של ינואר, אז אחוז העוברים עמד על 36% בלבד, לא מעט חברי כנסת, מהאופוזיציה וגם מהקואליציה, יצאו נגד מבנה הבחינה, הרף הנוקשה והשאלות הדו-משמעיות. בזמן שחלף מאז ועל רקע הרעש הגדול שהתעורר, הציון הנדרש לצורך מעבר של הבחינה ירד מ-65 ל-60, כביטוי למגמה מקלה יותר בכניסה למקצוע.

כאמור, תוצאות הבחינה שפורסמו השבוע מעידות על שיפור עצום בנושא, כשבוגרי האוניברסיטאות המובילות, תל אביב והעברית, עוברים את הבחינה בהצלחה של יותר מ-95%. הקפיצה המשמעותית לכאורה אמורה להיות סימן מעודד, לכך שהרפורמה בנושא אותה הוביל ח״כ לשעבר מיקי זוהר, מתחילה לתת את אותותיה. תואר עורך הדין שוב נעשה זמין לכל.

האמת צריכה להיאמר, ורצוי שתהיה מדויקת – מקצוע עריכת הדין לא רק זמין לכל, כי אם פרוץ לכל. המגמה הכללית הרווחת בעולם המערבי מוזילה את המקצועות ההומניים ומקדשת את הריאליים, וזו אינה פסחה גם על המשק הישראלי. ביטוי מובהק נוסף לכך הוא פילוח דירוג השכר במשק שמצביע על פערים הולכים וגדלים בכושר ההשתכרות בין המקצועות הטכנולוגיים לאחרים.

מלבד ההקלות בבחינות הלשכה, לאחרונה פורסמה ידיעה על כך שאוניברסיטת חיפה פותחת את שעריה בפני מועמדים ללימודי משפטים שלא עמדו בדרישות המבחן הפסיכומטרי. אלה, יוכלו לקחת חלק בסמסטר אחד מבלי לעמוד בדרישות הסף המוקדמות, ואם יצלחו את הסמסטר – יוכלו להמשיך לשאר לימודי התואר. הרעיון היצירתי, שעשוי ללמד על מצוקה מסוימת של האוניברסיטה בגיוס תלמידים, מגיע עם נתונים לא מחמיאים למוסד בתוצאות מעבר בחינות הלשכה, כשהוא ממוקם במקום השביעי בלבד, מתחת למכללות ספיר, הבינתחומי והמכללה למינהל.

למשפט יש ערך חיוני בהכוונת החברה, זו לא רק אסכולה משפטית אחת שגורסת כך, אלא מעין קונצנזוס שהתקבע בעולם בעשורים האחרונים. אמנם, בעבר התפיסה הפורמליסטית של המשפט הייתה משמעותית יותר בשיח הציבורי, וזו סבורה כי המשפט מנותק מהחברה, אך הימים האלה חלפו. וברוח זו, אנשי החוק הם מעין שוטרים שמכווינים בעצמם את התנועה. מניעים את הנורמות החברתיות ימינה ושמאלה בכפוף להלך הרוח שעולה מהחברה.

המשך תהליך ההוזלה של מקצוע עריכת הדין עשוי לגרום לאפקט מצנן עבור צעירים מוכשרים, שיעדיפו לפנות לעולמות הטכנולוגיים מאשר למקצוע בו כל דכפין יכול להיקרא עורך דין בעזרת שק של מזומנים וקצת סבלנות. ההשפעה הממשית של הסכנה הזו לא תורגש היום, מחר או בעוד שנתיים. מדובר בתהליכים שקטים, איטיים, אך כשהם יתחילו להשפיע – הם יורגשו בעוצמה.

המכללות, שכאמור הפכו למוקד משיכה עבור צעירים רבים שבעבר דלתות בית המשפט היו סגורות בפניהם, הולידו בעשור וחצי האחרונים אלפי עורכי דין, רבים מהם לא ברמה ראויה, ואלה מלבד הצפת השוק כמותית, גם פגעו בו איכותית. ההקלות בבחינות הלשכה בצירוף האקרובטיקה שנוקטים מוסדות ותיקים כמו אוניברסיטת חיפה על מנת לאכלס ספסל לימודים נוסף, מבשרים על עתיד מדאיג עבור עולם המשפט הישראלי.

האדם מחפש משמעות, אבל רק אחת

האדם מחפש משמעות, אבל רק אחת

האדם מחפש משמעות. אבל יותר מזה, האדם מחפש עניין בחיים. לאו דווקא בחיים הפרטיים שלו עצמו, שם לפעמים כל מה שבן אדם רוצה הוא להמשיך בשלולשחק כדורגל עם הילד, לתפוס איזה גוב טוב ולטעום את המנה החדשה במסעדה הטרנדית בעיר. אבל בחיים“, החיים הגלובליים שמעל כולנו, המצב דווקא שונה. הם אלה שממלאים את עולמנו ומעניקים לנו התרחשויות, נושאים, אירועים גדולים עליהם אנחנו אוהבים לדון סביב הברזיה בעבודה. בחיים האלה אנחנו כבני האדם רוצים עניין, רוצים ריגוש, רוצים שינוי.

בחיים האלה, מבחינתנו, הכל הולך. זה יכול להיות בחירות, מונדיאל, חורף קשה, בצורת מפתיעה או אפילו מלחמה. אבל בסופו של יום תמיד נרצה, וגם תמיד יהיה, אותו נושאעל שימלא את הרצון לעניין בחיים וייתן לנו אפשרות למלא בו את המחשבות על הכר, לקרוא עליו בעיתון או לשתף את השנקל שלנו עליו ברשתות ולקבל כמה לייקים.

רק דמיינו לעצמכם כמה רגעים וסיטואציות חברתיות ממלאים לנו אותם נושאי מאקרו. כמה רגעי מבוכה בין בני אדם, בדייטים, במעלית, בהמתנה לרופא, ואיפה לא בעצם נחסכו רק בגלל האפשרות לברוח לשיחה על אותם נושאים. אפשר להוסיף לכך גם לא מעט משפחות שהתקשורת המשפחתית שלהם נסובה בעיקר סביב שיחות עלהמצב“, “הבחירותאו כל דבר אחר שעומד באותו רגע על הפרק.

פסיכולוגיים חברתיים רבים אוהבים להגיד עלינו בני האדם שבאופן כללי אנחנו מעדיפים שגרה, וכמה שיותר ממנה גם בחיים הפרטיים וגם בעולם. יש בה בשגרה מימד של שקט וביטחון. היא מרחיקה מאיתנו את התחושה של הליכה אל הנודע ומגדילה את השליטה בחיים. בקיצור, אומרים עלינו שאנחנו אנשים של קומדיות רומנטיות מתקתקות ופחות של סרטי אימה מלחיצים.

אני מאמין שאנחנו דווקא שונים מזה. הכמיהה העזה שלנו לחיים בטוחים במטרים הרבועים הספורים שסביבנו מייצרת לא פעם שגרה משעממת. אך היא גם מולידה ומגבירה את הרצון שלנו שפשוט משהו יקרה כבר. שיהיה עניין בחיים

יש כמה פונקציות בחיים שעוזרות לנו להבין ולהסכים מההדבר הגדול הבא“. מעל כולם עדיין עומדת התקשורת הישנה והמסורתית שמצליחה לעשות את זה הכי טוב. היא מחליטה הלכה למעשה כמה זמן מראש נתחיל להתרגש מהאולימפיאדה ומתי הבחירות באמת מתחממות

המחיר שאנחנו משלמים בצורך שלנו לאותו משהו מרגש, הוא שאנחנו יודעים להכיל רק אחד בכל עת. אם נתחיל לנהל חיים תחת שני דברים גדולים שקורים בו זמנית יקרו שני דברים: קודם כל, תחושת הבלבול וחוסר הודאות ישתלטו גם על מקום המפלט, הנחמה והעניין שלנו בחיים. וגם, לחינם התבזבז לנו, כיצורים מחפשי עניין, משהו גדול אחר להתעסק בו בהמשך ולהימנע מחיים אפורים ונטולי עניין.

אז בבקשה אל תערבבו לי את המבצע בעזה עם המונדיאל ובטח ובטח אל תקבעו לי בחירות באמצע הקיץ. בעונה החמה בישראל גם הציבור וגם התקשורת משוועים שנתעסק פשוט בקיץ. ככה נולדה עונת המלפפונים הידועה שהעניקה לנו נושאי שיחה מגוונים כמוזה חודש אוגוסט החם ביותר שאני זוכר“, “המדוזות הולכות ומתרבות“, ״לאן אתה טס הקיץ״ וכן על זו הדרך. בקיצור, אל תערבבו שמחה בשמחה

ההיפנוזה שכולכם מושפעים ממנה ובכלל לא ידעתם עליה

ההיפנוזה שכולכם מושפעים ממנה ובכלל לא ידעתם עליה

הידעתם? ב-1984 נחקק בישראל חוק האוסר על שימוש בהיפנוזה למטרות בידור. בכך הייתה ישראל למדינה הראשונה בעולם שהסדירה את תחום ההיפנוזה בחוק. רק שתתתחום קטן בתוך ההיפנוזה נעלם לנו מתחת לראדר, כל כך קטנטן שמאפשר היפנוט בקנה מידה עולמי, 24/7. היפנוט המסכים.

תחושת רטט, פוש בפלאפון, סימן מעצבן של מספר ההודעות שלא נפתחו עדיין מהוואטספ, התראה מהפלאפון שממליצה לחזור לשיחה שלא נענתהאלה ועוד שלל הטרדות מעצבנות שואבים אותנו להיפנוט מתמשך למסך. רבים הם בעלי האינטרסים שרוצים בכך, שרוצים שנבלה את זמננו הפנוי והלאפנוי בגלילה מתמשכת על גבול ההיפנוזה. ייתכן שהמילה הזו נשמעת קצת קיצונית , אבל בצער רב אני אומרתההתמכרות החברתית שלנו למסכים מתאימה כמעט לכלל ההגדרות שעליהן עונה המונח היפנוזה

אז איך מהפנטים אדם? השיטה הקלאסית פועלת כךכדי להכניס אדם למצב היפנוטי, המהפנט ממקד את קשב האדם תוך יצירת ריכוז וציפייה לתהליך ההיפנוטי, בדרך כלל באמצעות הנחיה למיקוד העיניים, בחפץ מבריק שהמהפנט אוחז בידו אל מול עיני המהופנט. מזכיר לכם משהו? איזה חפץ קטן ומבריק שאתם אוחזים בו להנאתכם מול הפרצוף לאורך שעות

למעשה, אפילו העוסקים בהיפנוזה טוענים כי מצב תודעה היפנוטי נפוץ באופן טבעי בקרב מרבית האנשים, וקשה להבחין בינו לבין ריכוז גבוה בעיסוק מסוים, בו המודעות לסביבה אובדת. לדוגמה, בזמן נהיגה יכול אדם למצוא את עצמו מתקדם בקטעדרך מוכר, ללא כל זיכרון או מודעות בקשר לאותו מקטע או לנהיגה עצמה. באופן דומה, אדם הצופה בטלוויזיה בריכוז רב מאבד את המודעות למתרחש ליד המסך, וילדים קטנים אף מאבדים את המודעות לקולות אחרים מסביבם, כגון קריאה בשמם. אם יכולתי לקבל שקל על כל פעם בה שוטטתי בסטורי של חברים לאורך זמן ולא שמתי לב שאנשים פונים אלי, כנראה שיכולתי לקנות אופנוע חדש. אולי אפילו ימאהה

האפליקציות הללו מתוכנתות בדיוק למטרה זו. באמצעות כל הסממנים שהזכרתי, האפליקציות, מממני הפרסומות ותאגידי הענק שואבים אותנו לשוטטות של שעות על גבי שעות בפרסומות. כל דקה שהעיניים שלנו עולות מעל למסך הפלאפון זה העברת כסף מכיס אחד (שלנו), לכיס אחר (שלהם).  זמן שווה כסף, משוואה מוכרת, ובמציאות הנוכחית מדובר בזמן שלנו. אני לא יוצאת כאן בקריאה לסגור את האפליקציות, להפעיל רגולציה לרווחת האזרחים או לנקוט מעשה קיצון ולהחליף את האייפון בנוקיה. אנחנו כבר הרבה אחרי השלב הזה. המסכים כאן כדי להישאר ואנחנו צריכים ללמוד איך לחיות איתם, בשלום ובשלווה. אני כן קוראת לכל אדם שחשוב לו הזמן הפנוי והבריאות הנפשית שלו, להוריד את ההתראות מהפלאפון, להפעיל מצב שינה מדי פעם ולכבות את הנוטיפיקיישן האלה. כי אם אנחנו כבר נכנסים להיפנוזה, לפחות בואו נחליט מתי.

יועץ תקשורת

יועץ תקשורת

מתן ייעוץ תקשורתי, דוברות ויחסי ציבור וניהול תיקי לקוחות למספר חברות בו-זמנית

  • ניסיון בעולם התקשורת
  • שחקן צוות
  • יצירתיות, גמישות מחשבתית
  • יכולת עמידה בלחצים
  • אחריות וראש גדול
  • חריצות
  • בעל יוזמה
  • מוטיבציה

קורות חיים למייל: ariel@minkovsky-media.com

בין אם אתם מחפשים את הדרך להפוך את החברה שלכם לשם מוכר בשוק המקומי או הגלובלי, לצאת בקמפיין לגיוס משקיעים או לבנות אסטרטגיה למדיה הדיגיטלית – אנחנו הכתובת הנכונה עבורכם. מוזמנים לכתוב מייל לכתובת שמופיעה למטה, או להתקשר. אנחנו זמינים תמיד – ככה זה בעולם התקשורת.

info@minkovsky-media.com